התמכרות – שלב הפתרונות

הורים יקרים!
אחרי שתיארתי לכם את מלכודת הטלפונים,
ואחרי שציירתי איך נראית התמכרות,
הגיע הזמן לעשייה:
בואו נדבר מה עושים,
כי אם עושים – הכל טוב.

בואו נדבר על העקרונות של מניעה,
על גורמי סיכון ועל חילוץ וטיפול.
העיקרון הראשון הוא עשייה:
הצלחה נבנית מזיהוי הבעיה, לקיחת אחריות ומעבר לאקטיביות.

זיהוי
התמכרות, כזכור, היא תרופה.
כשקשה לי, אם לא טוב לי,
דברים קטנים ופשוטים לא יספיקו לי להנות מהחיים.
חביתה וחיוך לא מספיקים, כי רע לי.
אני צריך משהו חזק כדי למסך את הרעש שבפנים.

הפרעות קשב יוצרות רעש חזק,
ולכן אנשים שמתמודדים עם תנודות בקשב
פגיעים במיוחד להתמכרויות.
חרדה נראית בדיוק כמו הפרעת קשב,
לא מזהים אותה עד שהיא קיצונית,
וכדי להקל עליה ילדים יפנו לטלפון, לאוכל, ספורט או כל מזור אחר.

בדידות היא חוויה קשה של עצב ופחד.
גור לבדו הוא גור בסכנת חיים,
אין לו שום דרך להרגיע את עצמו.

בדידות היא חוויה סובייקטיבית.
כמו שראיתם עלי בתחילת המכתב –
מספיקות כמה דקות כדי שהיא תצוץ.
במוח הצעיר, לעומת זאת, מערכת הגמול מתפתחת הרבה לפני מערכת הויסות,
ולכן הגור ישאב את הדופמין שלו מהפינוק הראשון שהוא יפגוש.

רעש מקדם התמכרות.
אני לא יודע להוכיח את זה, אבל הנה ההיגיון שלי:
אם התרבות שלנו מקשרת "לדפוק את הראש" עם כיף,
אם "אני נהנה" = אני לא שומע את חברי לשולחן ולא שומע את עצמי חושב,
אם "חופש" זה כשאני בהלם חושי, לא מחובר עם עצמי,
אז יש עוד דרכים לבטל את המציאות.
כלומר – אם בבת מיצווּש לא שומעים את הדודה מדברת –
כאילו נתתם לילדים ג'וינט ביד.

לקיחת אחריות – מניעה
חוסן משפחתי הוכח מחקרית כמקדם הבריאות הראשון במעלה.
לפני שאנחנו באים לטפל בילדים,
בואו נבדוק אם יש משפחה שיכולה לשאת אותם.
האם המשפחה במחסור קיצוני בזמן?
מה רמת המצוקה הסמויה בבית?
כמה דקות אינטימיות יש במצטבר בשבוע?

ישבתי עם מכור ותיק שהחזיר לעצמו את השליטה על חייו,
וניסינו להוציא מסקנות על המשמעות הכללית של התמכרות.
דיברנו על היכולת הכללית לנהל את החיים:
האם כוח הרצון שלך בא לידי ביטוי ביומיום שלך?
כמה בחירות משמעותיות אתה עושה, קטנות או גדולות?

דיברנו על פיתוח מיומנויות ותרגול של עצירה,
לשים ברקס, להיות מסוגל להיות לבד וליהנות.
עד כמה אתה חש שאתה משחק עם החיים שלך,
ולא הם משחקים אתך?

צריך לדבר על יכולת הניהול הפנימית:
איך לא להיבהל ממחשבות,
איך לסמוך על עצמך ולדעת שפחד עובר מעצמו,
איך לדבר עם עצמך, לדעת להסביר דברים,
איך להתידד עם הגוף שלך, ועם כל מה שהוא מלמד אותך כל הזמן.

כל הדברים האלה צריכים להיות חלק כיפי מהעשייה המשפחתית,
לדבר עליהם, לשחק אתם, לתרגל אותם.
הכל כולל הכל: מה שנעים וגם מה שמציק. הכל.
אם אתם על זה – יש לכם חוסן משפחתי,
וכשתגיעו להתבגרות – אתם מחוסנים.

מעבָר לאקטיביות – חילוץ וטיפול

מה עושים כשהגור כבר נפל לבור,
וצריך לארגן צוות חילוץ?
(העקרונות שאתאר כאן נכונים לכל אדם,
ובקליניקה אני מטפל גם בהתמכרויות של מבוגרים,
אבל המנדט כאן הוא לגבי ילדים):

1.      ככל שהילד יותר צעיר, יותר גור,
זה לא צריך להיות מסובך לגמול אותו.
אם המערכת סביבו בשלה ומתפקדת היטב,
אם עברתם את השלבים לעיל,
אם בניתם צוות חילוץ טוב, פנוי, מסור ומלוכד
עשיתם הכנה ותכנית –
יהיה לכם קל לגמול אותו ותרוויחו הרבה.

2.      למה נוצרה ההתמכרות מלכתחילה?
אם לא נפתור את הקושי/בור/חוסר –
הוא יחזור להתמכרות בהזדמנות הראשונה,
כי הוא עדיין נזקק לה.
לפעמים הוא ידע לספר מה מציק לו, לפעמים לא,
אבל הפיתרון צריך להיות מהותי, לא טכני.

3.      גמילה היא קשה, מפחידה וכואבת.
זה כואב בלב, ולפעמים כואב בגוף.
צריך סבלנות – ותכנית הדרגתית.
צריך להכין מערכת תומכת, שעיקרה הורים נוכחים.
כדי לתמוך, וגם כדי להחליף בתרופה בריאה יותר,
מומלצים פעילות פיסית מתונה, ליווי צמוד,
שינה ותזונה, מסאז'ים, סבלנות, אהבה ותקווה.
ומשחקיות, המון משחקיות ומשחקים והומור.

4.      בהתמכרויות קשות אני מטפל בעזרת EMDR,
הן ע"י טיפול בטראומות שהולידו את ההתמכרות,
והן ע"י ניתוק מהטריגרים שמחזיקים אותה בחיים.
מה עושים בבית? איך מרחיקים מטריגרים?
מרגיעים מול הפיתויים:
עוברים לתזונה מזינה, יוצרים חלופות ל"שימוש",
וכמובן לא לחשוף ילדים צעירים לטלפונים,
במיוחד ילדים שאתם אוהבים.

5.      טיפול על ידי ההורים הוא תמיד העדיפות הראשונה;
זה מחזק את ההורים ואת המשפחה.
אם בכל זאת ניסיתם ולא הצלחתם,
או אם זה גדול עליכם מכל סיבה אחרת,
בואו ונדבר:
נעשה ביחד הערכה מהו הקושי,
נבין ביחד מה נדרש,
נתפור את הפיתרון ונתחיל ללכת.

בינתיים – חיבוק ארו….ך ארוך לילדים.
שלכם,
עמוס.