קורונה ואנחנו

קורונה ואנחנו2020-03-21T22:07:48+00:00

בימים האחרונים אני רואה יותר ויותר מסרים מרגיעים, מסרים שמתמקדים בתמונה חיובית של מה שקורה. אנסה להביא את הטובים שבהם.

אני לא מוסמך לקבוע עמדה (כלומר אני חייב לעצמי לגבש עמדה, אבל אני לא מוסמך להמליץ עליה לאחרים) לגבי שאלות רפואיות (הבנת המחלה ומודלים אלטרנטיביים למודלים הרשמיים) ושאלות חישוביות שנובעות ממנה. מאידך גיסא אני משוכנע שחובתו של כל אחד לשאול עצמו את השאלות האלה, ולגבש את עמדתו.

אני מתייצב כאן במסגרת האחריות המקצועית שלי, כמי שמלווה 13 שנים אוכלוסיה בסכנת הפצצה, ו-20 שנה ילדים בחרדה, לגבי איך בונים בריאות נפשית וגופנית – ואיך הורסים אותה.

יש מצבים, וראיתי אותם עשרות, אם לא מאות פעמים, שבהם האדם ש"בא להרגיע", אולי מתכוון להרגיע, וודאי שמשתמש במלים "מרגיעות" – למעשה מזריק חרדה בכמויות מסחריות לאדם שמולו. היא עוברת בצליל הקול, בשפת הגוף, ובבחירת המילים.

אנא שימו לב לבחירת המלים של ה"מומחים" ואנשי התקשורת, שחוזרים שוב ושוב, מייצרים סוגסטיות, היפנוזת המונים, על המוזיקה המלווה את ה"חדשות", על הבחירה הסלקטיבית של מוקד החדשות, על המרחק המטורף בין המציאות שיש בחייכם לבין זו הנוצרת על ידי התקשורת. הם מייצרים מחלות במו ידיהם: הסוגסטיה והלחץ והבידוד מייצרים מחלות.

זה אומר שבאחריותנו לעבוד ביצירת חלופה שפויה, טון רגוע ומחויך, בריטי במידת מה, ולהתמקד במשמעות חלופית. לסגור מיד הטלביזיה ולעבוד ביצירת כיף, משמעות, רגיעה וחיבורים.

שני הרופאים שאת דבריהם אני מביא כאן הם בני סמכא רציניים. ד"ר בוטו הוא מוביל דעה, משכמו ומעלה, שרופאים משחרים לפתחו כדי שיטפל בהם. ד"ר כספי הוא עתיר זכויות (גגלו עליו), רחב יריעה, ועומד מאחורי דבריו. בדקתי אתו.

הרגעו נא! עוד מעט קיץ! ועם הזמן נהיה חכמים יותר ויותר.

אני באופן אישי באפס פחד מהקורונה.
אפס עגול.
משבר גדול פי מליון הוא משבר ההתחממות,
אבל הוא אטי יותר, אז מתבשלים לאט ולא מרגישים.

כדי לעצור את ההתחממות צריך לעצור קצת את העולם.
עד היום העולם אמר "בשום פנים אי אפשר",
והופ – הוא עצר.
מאד מאד מעניין לראות מה יילמד ויוסק מהתהליך הזה.

אני חושב שבזמן שמצילים נפשות
הורגים אלפי אנשים ומקצרים את חייהם
ביתר לחץ דם, סכרת וקורטיזול ע"י ההפחדה,
בהנמכת מערכת החיסון על ידי בידוד, פחד ותסריטי זוועה,
ועל ידי קריסה כלכלית של עשרות אלפי משפחות
ופירוק המשפחות שיבוא בעיקבותיה.
זה רק קורה יותר לאט, אבל זה ודאי.

אני לא רוצה להיות בין אלה שנהרגים ככה,
ואני מבקש מכם גם.
אני לא יודע מה אחוזי ההדבקה מקורונה
אבל אני יודע שיש מאה אחוזי הדבקה בחרדה.
שימו לב:
יש גם מאה אחוזי הדבקה ברגיעה!
אז היצמדו לאנשים רגועים,
הרגעו והרגיעו את המשפחה.
אני מגביל את צריכת האקטואליה שלי
לחמש דקות בצהריים ורבע שעה בערב.
דקה לא יותר.
שיחפשו להם קורבנות אחרים.

כאמור, מה עושים?
אחי, בשיחה ארוכה, לחץ עלי לעשות משהו:
יש לך ידע, מומחיות בחוסן, יש לך קורס הורות מוכן,
אתה חייב להכנס לפעולה!
>אז פתחתי את עמוד זה באתר שלי.
ובעיקר לאזן עם קצת שפיות.
הבאתי דברים בשם אומרם,
(רק דברים מרגיעים!)

אחי לחץ עלי לתת את הקורס בחינם,
כי הוא נדרש עכשיו, וכולם נותנים,
אבל לא רציתי להצטרף סתם לשורת המדקלמים>
(חברת החשמל או הבנק "אנחנו דואגים לבריאותך אז לא נבוא לעבודה"),
כי גיליתי שאם הקורס ניתן בחינם אז לא משתמשים בו.

אז אם אתם צריכים את הקורס
אבל בדיוק עכשיו נסגרה לכם ההכנסה,
דברו אתי בטלפון 05457-20592
או שלחו הודעה בטופס צור קשר מטה
ונסדר את זה.

מדבריו של ראש המחלקה לרפואה אינטגרטיבית, מרכז דוידוף, בלינסון, ד״ר עופר כספי.

"או קי. זה ארוך.
אז אני מביא פה רק את 12 עיקרי הדברים כפי שאני רואה אותם, לא כמומחה למגיפות ולא כמומחה לבריאות ומדיניות ציבורית, אלא כאדם, אזרח ורופא.

1. אני לא חושב שיש כאן קונספירציה של מנהיגים לסדר עולמי חדש או של וירוס שברח ממעבדה. נהפוך הוא. יש כאן אובדן עשתונות מוחלט. בקונספירציה יש תכנית ותכנון (pro-action). באובדן עשתונות יש תגובתיות (re-action). ובבירור נראה שהמנהיגים נגררים אחרי ההמונים (ע"ע סגירת ביה"ס בלחץ ההורים והמורים, ולא בגלל שילדים הם בקב' סיכון).

2. הקורונה היא "ברבור שחור" קלאסי (ראה בויקיפדיה תיאורית הברבור השחור של טאלב) ובתור שכזו מה שהאנושות מנהלת כרגע זה – פחדים, ולא עובדות.

3. איזו מין מגיפה היא זו ש (א) בסין היא כבר הוכלה (ב) שמתוך 8 מיליארד בני אדם נדבקו 150,000. בשפעת הספרדית של 1918-1919 מתו 50-1000 מיליון בני אדם! פה "רק" 5,000 תודה לאל. הקורונה אם כן היא פנדמיה (מגפיה עולמית) בהיבט שאיננה לוקאלית אלא גלובאלית, אבל היא בשום פנים ואופן לא איום קיומי.

4. כמו בביטוי "בזמן שהאמת גורבת גרביים השקר כבר הקיף את העולם פעמיים" הקורונה היא מגיפה תקשורתית – לא היית יודע עליה בלי התקשורת! בשונה מהדבר השחור של ימי הביניים שם ראו גופות ברחובות ולא היה צריך כתבים ופרשנים באולפני חדשות ממוזגים שיסבירו מה רואים, פה רוב החולים הם… בריאים.

5. יש כאן אם כך אפקט עדר קלאסי של פחד פסיכולוגי ולא חוסר אונים וירולוגי – זה כמו שאנשים מבקרים בבתי קברות ביום (כי רואים שאין כלום), אבל לעולם לא בלילה (כי בחושך כיודע השדים והרוחות עושים מסיבות טראנס…)

6. אחוז התמותה הוא מקרה קלאסי של משחק במספרים – ככל שיבדקו יותר אנשים לנגיף (ורובם יהיו נשאים אסימפטומטיים) כך המכנה יגדל, בלי שהמונה (=מתים) יגדל (מאחר ואת המתים לא צריך לבדוק אלא פשוט לספור). שיעור התמותה מהקורונה זניח מבחינה רפואית – יותר אנשים מתים מזיהומים נרכשים בבתי חולים… מחיידקים אלימים של היומיום שאין לנו אנטיביוטיקה מתאימה עבורם… מתת תזונה… משבץ מוחי… מאפליה בהנגשה לשירותי בריאות – זכות יסוד של כל אדם באשר הוא!!!

7. הקורונה היא עוד מקרה קלאסי בו הטפילים המציקים החיים בפרוותה של חיה אחת הם המעדן התזונתי של חיה אחרת. מי זוכר כרגע את משבר הזקנה במסדרון? את ההמתנות של שעות בחדרי המיון? את שאר כשלי המערכת? במקום זה יש עכשיו הזדמנות למיתוג (branding) מחדש של מערכת הבריאות כהירואית וחומלת (תצלומי קבלת שבת של צוות המקריב את עצמו), כhigh tech (רובוטים המטפלים בבני אדם מרחוק, בעוד שהתור לניתוח קטרקט בבית חולים ציבורי ל"סתם" זקן שאין לו ביטוח בריאות פרטי הוא… שנה)

8. כרגיל, כ drive לפעולה (הצפייה ממנהיגים היא להיות ב doing, לא ב being) יש כאן פחד לא רק מהקורונה, אלא גם, ואולי בעיקר, מועדת חקירה עתידית שחלילה תמצא את האחראים כמי שלא עשו מספיק. אז מה עושים? משקיעים ביתר, ב Over. זו פיזיקה פשוטה – המטוטלת לעולם לא נמצאת במרכז בתחילת אירוע. תמיד היא ב overshoting לאחד הצדדים. רק בסוף היא מתייצבת שוב במרכז. לדוגמא, ע"פ נתונים רשמיים הושקעו כבר מאות מיליונים במיגון והכנת מתחמים בבתי חולים מפני הקורונה. לא השקעה בתשתית שתשרת את הציבור בעתיד כמקווה- למשל, במיטות טיפול נמרץ עם תקינת אחיות כמו שצריך, אלא במתחמי בידוד פאתטיים עם מערכות ביוב נפרדות…

9. במגיפות אין לעולם מנצח – אם עשית את מה שצריך והמגיפה לא תגיע – יגידו שזה בכלל לא בגללך, אלא "נס משמים". אם עשית את מה שצריך ובכל זאת המגיפה מגיעה – יאשימו אותך שלא עשית מספיק.

10. הקורבן ב"הא" הידיעה של הקורונה הוא לא המתים, אלא החיים, וליתר דיוק ה- עצמאיים. אנחנו השכירים חיים בדבש = ימי מחלה. אבל העצמאיים צריכים לשרוד – לא איום תיאורטי (הדבקה בנגיף), אלא מציאות כלכלית ודאית, כאן ועכשיו. זהו כשל מוסרי מהמילה הראשונה. זה כאילו שהמדינה תגן במצב מלחמה רק על חלק מהאוכלוסייה. במקום לספק ביטחון כלכלי לכולם, גורמים לאנשים ליפול ביג טיים. נכון ומוסרי היה אם היו מבטיחים דרך הביטוח הלאומי (מקרה קלאסי בו השם אמור לתת את התוצר – ביטוח לאומי, כשמו כן הוא!) לאנשים הכנסה עתידית עד יעבור זעם לפי הכנסתם הממוצעת ב 3 החודשים האחרונים / 3 השנים האחרונות (במקרה של עבודה עונתית).

11. לא למדנו כלום מכלכלה התנהגותית, למרות שכל הידע לכאורה שם! כפי שילד לא גומר מהצלחת כי "אם לא תגמור, יבוא שוטר", כך גם האיום המטופש של "אם לא תשהה בבידוד יבוא שוטר" נדון מראש לכישלון. אמש דיווחו על 14 תיקים פלילים שכבר נפתחו נגד מי שהפרו צווי בידוד. אני מתערב שמדובר באנשים נורמטיביים. כמוני. כמוך. לא במפירי חוק. אז למה הם לא בבידוד? כי במקום לספק להם גזר (=ביטחון כלכלי) מאיימים עליהם במקל. אנשים צריכים לפרנס את משפחותיהם. קו עוני אמיתי מוגדר לא על פי הכנסה לנפש, אלא על פי המרחק בין תשלום משכנתא, לבין הוצאה לפועל שתיקח ממך את הבית. פשיטת רגל של משפחה היא תרחיש הרבה יותר נורא ממוות נדיר של בודדים מקורונה.

12. בסוף היום, הקורונה היא עוד דוגמא לניהול של אי וודאות. כל אחד מנהל אי וודאות אחרת. יש המנהלים אי וודאות מתוך risk aversion ("למה להסתכן אם לא צריך"), יש המנהלים אי וודאות מתוך אמונה ("הכל בידי שמיים"), ויש כאלו שמקשיבים ל… מומחים. אבל מומחים כידוע סובלים מאשליית ידיעה, ובעיקר מעודף חשיבות עצמית.

אל תקשיבו להם. גם לא לי. פעלו מתוך אחריות אישית בראיה חברתית. לא מתוך פחד."

מדבריו של אסף נתן, בלוג 'השקעות ערך'.

"התיאוריה שתשנה איך שאתם מסתכלים על הקורונה
אני מבקש שתזכרו איפה קראתם את זה לראשונה – זו תיאוריה שהגעתי אליה לאחר שקראתי המון על המצב הנוכחי – גם כי זה משפיע פיננסית אבל גם כי זה מעניין אותי. זו תוצאה של עבודת בילוש וחיבור נקודות שונות במפה שלדעתי אין דרך אחרת לחבר אותן, ולכן לדעתי הסיכוי שהתיאוריה שלי נכונה גבוה.

אוסיף ואומר – זו רק תיאוריה. אני לא אפידמיולוג, אני ביולוג חובב ורופא חובב, אני אוהב מדע וקורא על זה כי זה מעניין אותי וזה תמיד עניין אותי. כל מה שכתוב פה הוא השערה, ולמרות שאני מלא בטחון עצמי, אף אחד לא אמר שזה נכון (אם זה כן נכון אני אקצור את הקרדיט, אם זה לא נכון נו שוין – אני בווין ווין :-)).

לפני הכל – מעט רקע

וירוס הקורונה, או בשמו המקצועי Covid-19 הוא נגיף (וירוס) ממשפחת הקורונה. זו משפחה גדולה של וירוסים ובמקרה קוראים לו "קורונה" על שם המשפחה שלו, משפחת וירוסים שנראית כאילו מצופה "בכתרים" או "קורונות", אולי כמו שקוראים לפלאפון בשמו הנוכחי כי פלאפון היתה החברה הראשונה ששווקה אותו, ולטיפקס קוראים טיפקס כי טיפקס היו הראשונים לשווק נוזל מחיקה וכו'. הנגיף הנוכחי היה פשוט הראשון ממשפחתו שהגיע לכלל פנדמיה.

הרפואה המודרנית לוקה מאוד בחסר בכל מה שקשור למחלות ויראליות היות ווירוסים הם לא יצורים חיים פר-סה. אי אפשר "להרוג" אותם, כי הם פשוט לא חיים. הם לא נושמים, הם לא צריכים מזון, לא צריכים סביבה תומכת, אין להם חילוף חומרים והם ולא צריכים אור. הם בסך הכל מעטפות חלבוניות לחומר גנטי, המסוגלים להצמד לתאים מסויימים ולהזריק להם חומר גנטי בצורה של RNA או DNA. החומר הגנטי הזה מסוגל לנצל את מנגנוני התא שאליו הוא הוזרק כדי לייצר עוד וירוסים כמוהו, עד שהתא המאכסן (בכ' ולא בח') מתפוצץ ואלפי עותקים חדשים של הוירוס עוברים להדבקה הבאה. אפשר לומר שוירוסים הם סוג של טפילים לא חיים.

אם תשאלו אותי, זה משהו כל כך מדהים, ההתאמה הדרושה למערכות ביולוגיות שונות כדי שאיזשהו יצור(?) דומם ידע לנצל מערכות של אורגניזם חי בשביל לשכפל את עצמו. זה קצת כאילו המכונית שלכם תשתמש בכם כדי לקנות לעצמה חברה או משהו כזה. קשה לתפוס שאבולוציה היתה יכולה לגרום להווצרותם של דברים כמו וירוסים עם התאמה כל כך מושלמת לתאי האיכסון שלהם.

החומר הגנטי של המין האנושי גדוש באינספור וירוסים עתיקים שהתמזגו לתוכו במהלך פנדמיות הסטוריות שתקפו את המין האנושי במיליון השנים האחרונות. ההסטוריה של המין האנושי כה משולבת בהסטוריה ויראלית עד שהשניים כמעט בלתי ניתנים להפרדה (תראו את הדוגמא המשוגעת הזו).

וירוסים היו ויהיו חלק מאיתנו. אמא שלי נפטרה כתוצאה מחומר גנטי של וירוס שנקרא ציטומגאלו וירוס (CMV) שככל הנראה גרם להתלקחות הסרטן אצלה. זהו וירוס מאוד נפוץ, מעל 90% מהאוכלוסיה נדבקה בו. כיום, במחקרים חדשניים, מגלים יותר ויותר מעורבות של וירוסים בסרטנים אלימים – למשל 90% מהסרטנים המוצקים כולל גליובלסטומות (סרטני מוח) מציגים הופעות גנטיות שמקורן ב CMV, בעוד שרקמה בריאה לא מציגה אותם. מחקרים ידועים מראים ש 90% מסרטני צוואר הרחם נגרמים מגנים שמקורם בוירוס ה HPV. ויש עוד אינספור דוגמאות, המחקרים בשדה מחקר זה מעניינים, מרתקים, והם ישנו את ההסתכלות שלנו על המחלות האנושיות בעתיד.

90% מהסרטנים המוצקים מכילים מופעי CMV. מקור: מצגת משקיעים VBI (אין עניין)

העבר, ההווה והעתיד שלנו קשורים בוירוסים, בין אם אנו אוהבים את זה ובין אם לא.

בשל העובדה שוירוסים הם אינם חיים, התרופות שיש לרפואה המודרנית נגד וירוסים (תרופות אנטי-ויראליות) מתמקדות בהפרעות לתהליכי השכפול של הוירוס ולא בחיסול הפתוגן. ההפרעה לתהליכי השכפול מאטה את המחלה ברוב המקרים ומאפשרת לגוף די זמן לייצר נוגדנים שהם *כן* מחסלים את הוירוס על ידי הצמדות אליו וניטרול היכולת שלו להצמד לתאים. בסופו של דבר הקומפלקס הזה של נוגדן צמוד לוירוס נבלע ונפלט מהגוף. בכל המחלות הויראליות, מי שאחראי להבראתנו הוא מערכת החיסון שלנו, ולא התרופות. במחלות חיידקיות האנטיביוטיקה שאנו נוטלים מחסלת את הפתוגן, את החיידק עצמו, ובכך "חוסכת" עבודה למערכת החיסון. לא כך במקרה ויראלי. לאחר ההבראה מהמחלה, הנוגדנים נשארים בדם לזמן מאוד ממושך ולעיתים לתקופת חיים שלמה. פרט למספר קטן של וירוסים יוצאי דופן, הידבקות בוירוס והבראה מקנה חיסון לכל החיים. ברגע שוירוס שאנו "מכירים" מגיע לגוף הוא מחוסל מייד לפני שהספיק להשתכפל מספיק פעמים כדי שנרגיש אותו.

הדבקה אקספוננציאלית

עכשיו כשאנו יודעים הרבה על וירוסים אפשר לדבר על הדבקה. הדבקה היא התהליך בו אדם חולה מעביר את הפתוגן לאדם אחר. כאשר אדם אחד מדביק יותר מאדם אחד נוסף, התהליך הופך להיות אקספוננציאלי. תהליכים אקספוננציאלים הם מאוד מהירים ומאוד מאוד קשה לשלוט בהם. כמו למשל הסיפור הידוע – קושרים אדם באמצע איצטדיון כדורגל ענק. פותחים ברז שמטפטף טיפה אחת, שתיים, ארבע וכו' בכל שניה. שואלים אנשים מתי הוא יטבע. אף אחד לא מנחש ואני מניח שגם הקוראים לא ינחשו. אם מגרש כדורגל הוא 110 מטר על 73 מטר, ואם נניח שגודל שטח תחתית המגרש היא פי 4 מהמגרש עצמו, וגובה של אדם הוא 2 מטר, מדובר על 64 אלף קו"ב מים. כל קו"ב מים מכיל 20 מיליון טיפות מים. כלומר שכדי להטביע את האדם צריך 1.3 טריליון טיפות מים. עכשיו – תוך כמה זמן לדעתכם יטבע אותו אדם, מברז שמטפטף טיפה אחת, שתיים, ארבע וכו' בכל שניה? אל תחשבו – עיצרו שניה. נסו לנחש. בפסקה הבאה תקבלו את התשובה.

מסתבר שהאדם הזה יטבע בתוך 40 שניות, והמים יגיעו לאצבעות הרגליים שלו ב 35 שניות. כלומר שהוא לא ירגיש כלום 35 שניות ובתוך חמש שניות הוא יהיה עם מים מעל הראש. אם הצלחתם לנחש נכונה – כל הכבוד לכם. אתם שייכים לזן האנשים הנדיר שמסוגל לחשוב אקספוננציאלית. אם לא – לא נורא- דעו לכם שרוב האנשים לא מצליחים לנחש.

הפסקה מעלה היא הדגמה לכוח האדיר של הפונקציה המעריכית. וזה חשוב מאוד להמשך התיאוריה שלי. ההדבקה בוירוס הקורונה מתבצעת לא בחזקה של 2 אלא בחזקה של 3, כלומר פונקציה הרבה יותר חזקה, כי כל אדם מדביק בממוצע 3 אנשים אחרים.

שיטת הבדיקה

איך בודקים האם אדם מסויים נגוע בקורונה? הבדיקה מתבצעת לפי מכשיר שאני עבדתי איתו בתיכון – מכשיר ה PCR, בראשי תיבות Polymerase Chain Reaction. פולימארז הוא אנזים שמשכפל מקטעי DNA. מכניסים מקטעים נדרשים למבחנה עם האנזים, נותנים לו "אוכל" שמכיל חומצות DNA בסיסיות ונותנים לו לעבוד. אחרי 4-5 שעות מקבלים את המקטע DNA שהכנסת משוכפל פי כמה מיליונים, בכזו כמות שאפשר לנתח אותה באלקטרופורזה – הרצה של הקטעים של ה DNA על ג'ל מיוחד.

הבדיקה היא מאוד מאוד מדוייקת ואם היא יוצאת חיובית או שלילית הסיכוי שהתשובה לא נכונה מאוד נמוך. גם בכמות מאוד קטנה של החומר הנבדק, היעילות מאוד גבוהה. מספיקים עשרה וירוסים (ולאדם חולה יש בגוף מיליארדים ואף טריליונים) בכדי להגיע לתוצאה מהימנה.

מי נבדק

היות והבדיקה יקרה יחסית, מי שנבדק הוא כל מי שמציג סימפטומים – חום, שיעול וכו'. בחלק גדול מהמדינות, במיוחד בארצות הברית, אין בדיקות מקיפות ולכן לא כל מי שחשוד נבדק.

בילוש – רמזים

עכשיו לשוס. אם הגעתם עד הלום אולי תופתעו. נתחיל מקצת עבודת בילוש.

באתרים שונים אפשר לראות את הנדבקים במדינות השונות. למשל באתר הזה אפשר לראות תמונה די עדכנית פר מדינה. אפשר לראות למשל שבספרד יש כיום סביב 1,700 נדבקים.

בישראל, היום "גילו" עוד 17 חולים, שחזרו מספרד. בספרד יש 47 מיליון איש, מתוכם רק 1700 חולים. אותם חולים מבודדים בבית חולים או בבית שלהם ולא מסתובבים ומשתעלים על כל מי שעובר ברחוב. הסיכוי של ישראלי שהיה בספרד לפגוש אחד מהחולים האלה שואף לאפס. אז איך יתכן שבכל אופן ישראלים חוזרים חולים מספרד, שם יש "כולה" 1,700 חולים?

ישנן מספר תשובות אפשריות – למשל שהיה להם "מזל רע", שהם נדבקו בשדה התעופה וכו'. אבל אנחנו בעולם ההשקעות וצריכים להעריך הסתברויות. לדעתי ההסתברות הכי גבוהה היא לכך שההדבקה בספרד הרבה יותר גדולה מ 1,700 איש.

נעבור לקוריאה ולסין. בסין, במחוז ווהאן, גרים 11 מיליון איש. מתוכם, נדבקו 80,000 איש. כשההתפרצות מגיעה ל 80,000 איש, היא כבר בשלב שלא ניתן לעצור אותה. זוכרים את הדוגמא של האיש שטובע בתוך 5 שניות? אז איך עשו את זה הסינים? איך נעצרה ההתפרצות שם? איך הם עברו כל כך מהר למעטים חולים חדשים ביום וכבר אפילו העזו לפרק את בתי החולים שבנו שם? מייד נענה על השאלה.

בקוריאה, שם היו 8,000 איש שנדבקו, גם שם פתאום יש "עצירה" וההדבקות לפתע יורדות. בקוריאה בדקו יותר מ 200,000 אנשים בנוגע למחלה, אז אולי אפשר לייחס את זה לעודף בדיקות?

לפני שנענה על השאלות מעלה, איך שתי המדינות האלה, קוריאה וסין, התמודדו עם המחלה בהצלחה כל כך גדולה, אתן עוד נתון אחד חשוב. לא מזמן התפרסמה כתבה בניו יורק טיימס על אישה שביקרה בווהאן ולא חלתה. לא היו לה שום סימפטומים. בנוסף, שני אנשים מגרמניה שחזרו מווהאן נבדקו כבדרך אגב, וראו שהם נגועים בוירוס, למרות שלא היה להם שום סימפטום ואף אחד מהם לא הפך להיות חולה.

התיאוריה

אני טוען שקוריאה וסין בכלל לא השתלטו על המחלה. העובדה היא שכנראה מרבית האוכלוסיה חלתה, וכנראה, סתם השערה, 90% מהנדבקים לא מפתחים אף סימפטום. ה 10% הנותרים מפתחים סימפטומים. חלקם סימפטומים קשורים כמו שיעול ודלקת ריאות וחום, וחלקם דברים כמו כאב בטן, פריחה וכו'. אלה שמפתחים סימפטומים רלוונטיים, נניח 5%, נבהלים ונניח ש 90% מתוכם נבדקים, ונמצאים חיוביים. מתוכם 90% עוברים את המחלה בקלות, ו 10% צריכים אישפוז. וזה די מתאים למספרים – איך בעיר של 11 מיליון איש, לא אושפזו מיליון איש? איך נעצרה ההדבקה? "הממשלה"?

התשובה יכולה להיות כמובן על ידי הממשלה. יש אפליקציה שעוקבת אחרי החולים, ומי שנגוע מודיעים לכל מי שהיה בסביבתו וכו'. יש בידודים. סגרים. מה שלא תרצו. אבל תכלס, כוח אקספוננציאלי ברוב המקרים אי אפשר לעצור – הוא נעצר לבד כאשר הוא הופך לליניארי. הברז שממלא את האיצטדיון בדוגמא מעלה לא יכול לשפוך 30 אלף קוב מים בשניה, אין אינסוף אנשים בוואהן, ואף עץ לא גדל עד השמיים. כנראה שמה שקרה הוא שמרבית האוכלוסיה נדבקה ולכן פתחה חיסון. ואז המחלה דעכה מעצמה.

הבעיות בתמונה שאנו רואים כיום היא שאנו רואים רק תוצאות בדיקת PCR של אנשים עם תסמינים. אבל PCR, כאמור מעלה, בודקת בדיוק רב מאוד – נוכחות של הוירוס, והיא מבוצעת רק על אנשים שמציגים סימפטומים. אולי היא מדוייקת, אבל היא לא בודקת את הדבר הנכון. מה עם אנשים לא סימפטומטיים? בדיקה מהימנה יותר היתה בדיקת נוגדנים בכלל האוכלוסיה. בדיקת PCR נכונה למשך ההדבקה, אחריה אין לה תוחלת. בדיקת נוגדנים כנראה נכונה לכל החיים. לדעתי אם היו בודקים את האוכלוסיה בדיקות נוגדנים (מסובכות ויקרות יותר) התמונה היתה נראית שונה והיו רואים שיש חלק מהאוכלוסיה שהוא כבר מחוסן.

אחד המושגים שמשתמשים בהם באפידמיולוגיה הוא MOAT. כן כן, כמו בהשקעות. חשיפה לוירוס יוצרת MOAT של אנשים מחוסנים. טבעות MOAT כאלה עוצרות התפשטות של מגיפה בדיוק כמו שקרחות יער עוצרות שריפה. הוירוס לא יכול להדביק אנשים מחוסנים, אז הוא דועך ונעלם. למשל, בגן ילדים, אם 95% מחוסנים לחצבת, הסיכוי של אלה המתנגדים לחיסון להדבק הוא נמוך מאוד. האחרים חוסנו בשבילו. גם אם אותו ילד לא מחוסן טס לחול, נדבק, וחזר לגן, הילדים לא יעבירו את המחלה להוריהם הלא מחוסנים כי הן מחוסנים בעצמם. זו טבעת MOAT לכל דבר- חוצץ, באפפר. אם לצורך העניין 70% מהאנשים בווהאן נדבקו, הוירוס כבר לא יכול להיות אקספוננציאלי כי אין לו מספיק "שטח" אנושי להדביק. הוא עובר לשלב ליניארי דועך. וזה לדעתי מה שרואים בסין וגם בקוריאה.

מסקנה – המחלה במדינות האלה לא מאטה כי הממשלה הצליחה לדעתי. היא מאטה כי מאסה קריטית של עשרות אחוזים (מעל 50% ניחוש שלי) נדבקו כבר, ורובם המכריע לא סימפטומטי.

מנהיגי המדינות האלה יכולים להלל את עצמם ולשבח את עצמם ואולי במבט לאחור, בעוד כמה שנים, כשנדע יותר על המגיפה הזו, נוכל להשוות את זה למנהיגים של פעם שהעם הריע להם כי השמש זורחת. חביבי, זה היה קורה איתך או בלעדיך.

אני זוכר עד היום שחליתי באבעבועות רוח (וירוס הואריסלה זוסטר, מקבוצת ההרפס). אח שלי, הקטן, היה דאז בן 10. היתה לו שלפוחית אחת מעל הפופיק ואפילו לא היה לו חום. אני הייתי בן 16, וסבלתי כמו שלא סבלתי מעולם. שבוע של כאבים, חום 41, לא ישנתי, שום דבר. ולאחר המחלה היו לי צלקות בכל הגוף, כאשר לאותו אח קטן לא היה כלום. דבר דומה קרה לי עם מחלת הנשיקה. הייתי בצבא. כנראה היתה חיילת חולה ו-וירוס ה EBV (אפשטיין באר וירוס) הגורם למחלת הנשיקה התפרץ בבסיס. הוירוס הזה מאוד עמיד, עמיד אפילו למים רותחים, כך ששטיפה של הכוס של אותה חיילת במים רותחים לא עזרה. אז איך רק 5 אנשים בכל הבסיס חלו? סיבה פשוטה – כיום כבר יודעים על EBV ש 80% מהחולים הם אסימפטומטיים. 15% מקבלים מחלה קלה. 5% חולים קשה – מה שאני הייתי. הייתי מאושפז וירדתי 11 קילו.

חולים ללא תסמינים זה לא המצאה של וירוס הקורונה. המון וירוסים מתנהגים ככה. זה גם מסביר את החסינות של הילדים למחלה. מי אמר שהילדים לא נדבקים? הם נדבקים, אבל המחלה אצלם היא סאב-קלינית. ללא תסמינים. לכן לא בודקים אותם. הם לא מפתחים חום, לא שיעול ולא דלקת ריאות. איך זה? הוירוס יודע מה הגיל של המאכסן שלו והוא מרחם על ילדים? וירוס הוא דומם כאמור. אין לו רגשות. הסיבה היא שכנראה בילדים הסיכוי למחלה ללא תסמינים הוא קרוב ל 100%, כמו במחלות אחרות, למשל אבעבועות רוח.

העובדה שאף ילד לא חולה ממש במחלה היא עדות חזקה מאוד לכך שרוב האוכלוסיה הוא א-סימפטומטי. כנראה שיעור החולים ללא תסמינים הולך ויורד עם הגיל, אבל הוא בטח לא יורד ל 0% אפילו בגיל 80. במקרה של ילדים כנראה 99.99% הם אסימפטומטיים. במקרה של צעירים בני 20 מדובר כנראה על 99%. במקרה של מבוגרים בני 60 פלוס כנראה מדובר על 95%. זה כל הסיפור. המספרים הם השערות, אבל כיום התקשורת רומזת שאם נדבקת ב 100% אתה תפתח חום ושיעול ואולי אפילו דלקת ריאות. וזה רחוק מהאמת. אולי אפילו הפוך מהאמת. לכן, כנראה, לא נצטרך 800,000 מיטות טיפול נמרץ בישראל לפי 10% מ 8 מיליון שצריכים אישפוז. 10% באמת צריכים אישפוז, אבל אלה 10% מאלה שהציגו תסמינים רלוונטיים, נבדקו ונמצאו חיוביים. כפי שאנו יודעים ה 10% האלה יכולים בקלות להיות 10% מתוך חלק קטן מ 5% מהאוכלוסיה.

אני לא מבין איך אחרים לא מחברים את החוטים. אם יש אנשים שהם לא מציגים סימפטומים, איזה פרופורציה הם מהאוכלוסיה? למה אף אחד לא שואל את השאלה הזו? זו שאלת המפתח. איך לא רואים אותה בכותרות? פרט לכך, אם יש אנשים ללא תסמינים, אין סיכוי לעצור את ההתפשטות הזו. לחשוב שסין או קוריאה עצרה את ההתפשטות נראה לי די נאיבי. "הממשלה" עצרה את ההתפשטות… בעולם גלובאלי… לא נראה לי. יותר מזה – לא רק שאין סיכוי לעצור אותה – גם לא צריך לנסות. היא תעצר לבד.

לדעתי הסיכוי שהתיאוריה שלי נכונה, מהתבוננות בעובדות בשטח ומהיכרותי רבת השנים עם כל מיני וירוסים, גבוהה.

חיזקו ואימצו, היום לא תמותו.

עריכה 14.3.2020: לאחר מספר תגובות לפוסט שקיבלתי, בין השאר מרופאים ואנשי תקשורת, ראיתי לנכון לכתוב את חלק 2 לפוסט שמכיל גם לא מעט הפניות למקורות. חלק 2 מתקדם יותר אבל מציג תמונה חותכת יותר. אני חושב יותר מתמיד שראוי שיבדקו גם את הכוון הזה וההזנחה שלו על חשבון הפאניקה הציבורית והכלכלה היא לא פחות מפושעת.

אזהרה חמורה: מועלות בפוסט הזה שאלות, תיאוריות, שהן בשום שלב לא הוכחו. זו רק נקודת המבט האישית שלי. אני לא מומחה ולא מתיימר להיות מומחה. אני רק מפעיל את השכל, ולא פעם, טועה בגדול. הסבירות שאני טועה גבוהה מאוד. גם אם נקודת המבט שלי נראית לך, אנא הישמע להוראות. אם אתה צריך להיות בבידוד – אנא הישאר בבידוד, כי אם אני טועה ואם אתה טועה, אחרים יסבלו. אולי הרבה מאוד אחרים. חיים נמצאים על הכף! בשום מקרה לא כתבתי את זה לעודד אנשים לזלזל במצב בו אנו נמצאים, אלא רק להציע נקודת מבט אחרת מההסטריה בתקשורת. אז קראו את זה בתור אנקדוטה נחמדה ובשום פנים ואופן אל תפעלו לפי זה."

מדבריו של כותב'העין השביעית', יובל דרור

"נוהל פיגוע.
הפאניקה האינפנטילית בסיקור וירוס הקורונה אינה מקרית, אלא חלק משיטה.

.מהרגע שהתברר שווירוס הקורונה הוא סיפור בעל פוטנציאל סנסציוני, התקשורת הישראל פרכסה מהתרגשות עד שלרגע נדמה היה שאין לה יותר סבלנות: היא רוצה לראות מישהו חולה כאן ועכשיו. עדות לכך ניתן היה לראות בשבוע שעבר אז דני קושמרו דיווח בהתרגשות שחולה ראשון אותר במצרים. "זה הכי קרוב שהיה עד כה לישראל", אמר. עצרו לרגע וחשבו כמה מגוחך המשפט הזה. מישהו במצרים נמצא כנשא של הווירוס ומנחה מהדורת החדשות מכריז בדרמטיות שזה "הכי קרוב לישראל".

נו, חלף שבוע ובשעה טובה הווירוס כבר כאן, כלומר לא כאן אבל מה זה משנה, ב"אולפן שישי" לבשו לבן ונערכו לאירוע. כתב הבריאות של חדשות 12, יואב אבן, יצא אל השטח, התיישב במיניבוס שעליו יעלו בעוד רגע קט הישראלים – כולם נמצאו בריאים ושלמים – ששבו מהספינה שבה נדבקו מאות אנשים. כעת הוא מראיין את שני עובדי בית החולים שלבושים כאילו הם יוצאים לקבל את פניו של חייזר שנחת מהמאדים. הם ממש ישבו כאן, אומר להם אבן בהתרגשות, ממש כאן. ואתם, הנהג ועוד עובד, אתם ממש תהיו כאן לידם, ממש לידם. נדמה שאבן נסער מכך שהוא יושב ליד אנשים שיעמדו בקרבתם של אנשים ששהו בקרבתם של אנשים שהיו חולים ושרוב הסיכויים שיחלימו.

אלא שאז, תפנית בעלילה! מבין הנוסעים ששבו מהאונייה יש נוסעת אחת שהתגלתה כנשאית. מסתבר שאין לה שום סימפטום – לא חום, לא צמרמורות, לא שיעול אפילו לא נזלת, טיפת נזלת אין לחצופה – אבל עכשיו אפשר להכריז בחגיגיות: וירוס הקורונה הגיע לישראל. נכון, זו מישהי שנמצאת בבידוד מהרגע שנחתה אבל מה זה משנה? הוא כאן! קו-רו-נה! קו-רו-נה!

קושמרו יצא להיפגש עם בני משפחה של כמה מהנוסעים שחזרו מהאונייה ואפילו דיבר עם הנוסעים בטלפון (זו היתה השיחה הכי קרובה שהיתה עד כה עם מישהו שהיה הכי קרוב למישהו שנדבק בווירוס). הוא גם דיבר עם מנכ"ל בית החולים תל-השומר שהבטיח לו, נשבע בנקיטת חפץ, שמערכת הביוב של הנוסעים המבודדים מנותקת ממערכת הביוב של מדינת ישראל: הם ישתינו לתוך בקבוקים שמחוברים בצינור ארוך למצרים; ממילא מישהו שם נדבק בשבוע שעבר מה שאומר שכל המצרים גמורים.

סיקור החזרת הנוסעים מהספינה אל ישראל הוא טירוף מערכות, טירלול מוחלט, אבל כזה שחושף את ה-DNA הטלוויזיוני בישראל, את העצב שעליו התקשורת מנגנת בכל פעם שהיא מדווחת על סיפור מרכזי: החיים הם לא יותר מסדרה של פיגועים.

הכרזה על נוהל פיגוע

ישראל היא מדינה מוכת טרור ומשום כך מערכות התקשורת פיתחו לאורך השנים תסריט פנימי הנוגע לשאלה איך מסקרים פיגוע. יש תורה, יש פרוטוקול, יש מסלול ברור שאותו מפעילים שניות לאחר שמסתבר שלפנינו פיגוע ביטחוני. אלא שבשנים האחרונות לא התרחשו אירועי טרור רבים, בוודאי לא בתדירות שהתרחשה בתקופה בה מחבלים התפוצצו באוטובוסים, מסעדות ובתי מלון, אז עוצב נוהל הפיגוע בדם הנרצחים. מה עושים עם כל הידע שנצבר? לא חראם? ובכן, חראם. משום כך, הטלוויזיה מיישמת את נוהל הפיגוע על כל סיפור באשר הוא.

גשם הוא כבר לא גשם אלא פיגוע אקלימי ומשום כך מפצלים את המסך לארבע: בחלונית אחת יש כתב בשטח (בכיכר הבימה תל-אביב, כן?), בשניה כתב במוקד 100 של המשטרה, בשלישית כתב במוקד חברת חשמל וברביעית חזאי מזג האוויר שמדווח שהסערה עוד לפנינו, כלומר בלילה ירד עוד גשם. הכותרות בומבסטיות, הניסוחים היסטריים, הכתבים מפרפרים מהתרגשות והכל כיוון שגשם יורד מהשמיים. ויש גם רוח.

פרצו לטלפון הסלולרי של בני גנץ? פיגוע סלולרי. אסרו את נעמה יששכר? פיגוע דיפלומטי. טראמפ מפרסם את תכנית המאה? פיגוע מדיני. וירוס הקורונה הוא כמובן פיגוע בריאותי, מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה הוא פיגוע משפטי, פיטורי עובדים במפעל "טבע" הם פיגוע כלכלי ואם במקרה אתר פייסבוק קרס, מכריזים על פיגוע סייבר גלובלי.

ההכרזה על נוהל פיגוע מאפשרת למערכות התקשורת לעבוד על אוטומט. היא משחררת אותן מהפעלת שיקול דעת. כמו ביורוקרטים קטנים, ברגים שטוחים וחסרי בינה, העיתונאים נכנסים לנוהל ולא עוצרים, אפילו לא לרגע, על מנת לבדוק האם יש היגיון בפאניקה שהם מרססים לכל עבר.

תביאו לי מומחה לווירוסים, תביאו לי את מנכ"ל משרד הבריאות, מנכ"ל בית החולים, מנכ"ל נתב"ג, האחראי על האינטרנט. אני רוצה ראיון עם בני המשפחה, ואז עם התוכי של בני המשפחה. אני רוצה ניידת שתצלם את המיניבוס שמביא את הנוסעים הישראלים ואז שהכתב יראיין את הרופא שפגש את האחות שדיברה עם האח שלקח את בדיקות הדם של הישראלים. הוא! נגע! במבחנה של בדיקות הדם! אתה לא פוחד? שישאל אותו אם הוא לא פוחד!

אין פלא שהישראלים הם העם הפרנואידי בעולם. הדרך היחידה שבה מדברים אליהם היא באמצעות הפחדות. לתקשורת הישראלית יש הרבה ביקורת על ראש הממשלה נתניהו אבל היא לא באמת שונה ממנו. הוא מפחיד את הישראלים על מנת שיצביעו לו והם מפחידים את הישראלים על מנת שיצפו בה, שהרי ישראלים פוחדים הם ישראלים שרוצים מידע וישראלים שרוצים מידע הם ישראלים שצופים בטלוויזיה. בוווום!!

מסיבה זו וירוס הקורונה, ששיעור התמותה של אלו שנדבקים בו עומד על 2.3% (2.9% במחוז חוביי שבסין לעומת 0.4% במקומות אחרים); הוא איום קיומי על כל אחד ואחת מאיתנו. כן, גם עליך, אל תסתכל לצדדים, אני מדבר אליך! משום כך יש להתנהג אליו כאילו הוא פצצת אטום ששוגרה לפני זמן קצר מטהרן, כאילו הוא מחבל מתאבד שמחזיק מטוס נוסעים מלא כשרימון בידו ובתוך המטוס יושבת אחותך שבדיוק חזרה מתאילנד ולכן היא צריכה להיות בהסגר של שבועיים אחרת יבוא השב"כ ויכניס אותה לכלא.

הדיווחים הרשמיים, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, מספרים על פחות מ-80 אלף אנשים שנדבקו בקורונה, מתוכם מתו כ-2,360. לשם השוואה, בארה"ב לבדה משתוללת בימים אלו מגיפה קטלנית בהרבה, שממנה משום מה התקשורת הישראלית מתעלמת. במגיפה הזו חלו עד כה כ-26 מיליון בני אדם (זו לא טעות, 26 מיליון), 250 אלף מתוכם אושפזו בבתי חולים ומתוכם מתו 14 אלף בני אדם. בארה"ב לבדה. חשבו על ההשלכות העולמיות! למגיפה האיומה הזו קוראים "שפעת". לא, לא שפעת חזירים, לא קורונה או סארס. סתם שפעת חורף עונתית.

אין זה אומר שקורונה הוא לא וירוס מסוכן שעשוי להפוך למגיפה עולמית, כזו שהשפעתה הכלכלית תהיה נרחבת ועמוקה, אבל גם אז לא יזיקו קור רוח, אחריות ובעיקר פרופורציות: אסטרואיד לא עומד להשמיד את החיים על פני כדור הארץ.

תירוץ למעילה

אם כל זה היה מסתכם בעיתונאות אינפנטילית, דיינו. אבל האמת, כמו תמיד, מורכבת יותר. פיגוע, כידוע, דוחה כל אירוע אחר. לאף אחד אין זמן, כוח או סבלנות להתעסק בחיים עצמם כאשר הסורים על הגדרות, או האיראנים, או החיזבאללה או הקורונה. כאשר מוכרז נוהל פיגוע, הישראלים מצדיעים וממתינים לרגע שבו התקשורת תכריז על חזל"ש (אל דאגה, היא רק נעצרה כדי להסדיר נשימה, רגע לפני שהוא עוברת לעסוק בפיגוע הבא).

רצף הפיגועים האינסופי שהטלוויזיה מייצרת ומתחזקת ללא הפסקה, מאפשר לה להסוות את העובדה שהיא מועלת בתפקידה: לעבוד עבור האזרח. במקום לטפל במערכת הבריאות שנמצאת על סף קריסה, לדווח על משרד החוץ שאינו מתפקד, לחקור שחיתויות ברמה העירונית והארצית, להצביע על מערכת הרווחה החנוקה ולהתמודד עם אלף נושאים אחרים שמשפיעים בכל רגע נתון על החיים של כולנו, היא מתמקדת בכיסוי היסטרי ומטורלל של פיגועים פרי המצאתה.

פיגוע הוא סרט מתח: יש בו חיים ומוות, יש בו איומים, טובים ורעים, פוגעים ונפגעים, יש בו קורבנות. אתם קורבנות. כולכם קורבנות. כולנו קורבנות. אנחנו בזה ביחד. כשנחזור מהפסקת הפרסומות נדבר עם הטייס שהטיס את הנוסעים בחזרה לארץ ונשאל אותו אם הוא לא פחד".

השאירו הודעה ומבטיח לחזור בהקדם:

השאירו הודעה ומבטיח לחזור בהקדם:

Call Now Button
WhatsApp chat